פגישה ראשונה של המשלחת הישראלית עם הרב סופין התקיימה בביתם של חברי המשלחת - גלי ורמי שחף (וזו גם הזדמנות להודות על האירוח המושלם, הקפה והעוגה. עוגה שגלי הכינה. במו ידיה. אל תשכחו את זה!).
קצת עניינים מיניסטריאלים בהתחלה, קצת חתימות (אני חושבת שחתמתי על התחייבות קולקטיבית לעם היהודי, אבל אל תתפסו אותי במילה. זה היה באנגלית והייתי עייפה) קצת נישנושים - וקדימה לעבודה.
אחרי היכרות מחודשת של חברי וחברות המשלחת (בדגש על מה לא כתוב ב-BIO - שזה שם חיבה לביוגרפיה אבל אנחנו עוד צעירים מדי לביוגרפיות אז לנו יש "ביו". תודו שזה חמוד), ואחרי שהכרנו את חברי וחברות המשלחת האמריקאית (באדיבותו של הרב סופין החיבור כבר התחיל. אם אני רואה אחד מהם ברחוב, אני ישר קופצת עליו בשמחה) הגיע ה-Money time (נו, אני לא אשמה שיהודים וכסף זה אוטומט. וחוץ מזה, זה מונח ספורטיבי. תזרמו).
זהו הזמן להוכיח יכולות בניה.
טוב נו, לא בניה. רק למסמר מסמרים עם פטיש. טוב נו, 2 מסמרים גם יספיקו. ולא משנה אם הם נכנסו עקום. העיקר שלא דפקתם את האצבע. זה כמו לעשות מבחן בגרות רק שלנו הרב סופין לא נתן בסוף פקטור. כולם פשוט קיבלו 100.
ולבסוף קינחנו בלימוד מרתק על עזרה וסיוע לאחר/ת, משמעות מצוות נתינה (ומה מתקבל תמורתה במישור הרוחני) וגם איך בתקופות קדומות זכרו כל הרבנים והעוסקים בתורה וענייני רוח לצטט זה את זה ולתת קרדיט זה לזה. בעיקר לזה ולזה, אף פעם לא לזו או לאחרת. אז אנחנו נזכור אותן כאן (כי יש אותי שתמיד מתעקשת). לא שאני יודעת את מי לזכור ואת מי לצטט (הן הרי כמעט לא מוזכרות!) אבל לפחות נטרח לזכור שהן חלק מהותי ואינטגרלי.
ותמיד אפשר להתגאות שבמשלחת שלנו, הישראלית והאמריקאית, יש ייצוג נשי הולם ומכובד.
אבל נחזור ללימוד ולסיכום היום.
וכך תם לו המפגש, כחודש לפני יציאת המשלחת. משלחת ראשונה מסוגה, חלוצית, שמצד אחד כולנו תקווה שתתחיל גל של עשייה משותפת באופן הזה ומצד שני, אנחנו לא מייחלים ומייחלות לאסונות שמאלצים אותנו לעשייה ברוכה מסוג זה.
*הערת מערכת - חדי וחדות העין מביניכם ישימו לב למהלך החתרני בו שיניתי את שם היומן מ"בונים ביחד" ל"בונים ובונות ביחד".
כל הדברים החשובים באמת. אוכל וסמאטרפונים. אה, וגם הרב סופין וחלק מהמשלחת.
קצת עניינים מיניסטריאלים בהתחלה, קצת חתימות (אני חושבת שחתמתי על התחייבות קולקטיבית לעם היהודי, אבל אל תתפסו אותי במילה. זה היה באנגלית והייתי עייפה) קצת נישנושים - וקדימה לעבודה.
אחרי היכרות מחודשת של חברי וחברות המשלחת (בדגש על מה לא כתוב ב-BIO - שזה שם חיבה לביוגרפיה אבל אנחנו עוד צעירים מדי לביוגרפיות אז לנו יש "ביו". תודו שזה חמוד), ואחרי שהכרנו את חברי וחברות המשלחת האמריקאית (באדיבותו של הרב סופין החיבור כבר התחיל. אם אני רואה אחד מהם ברחוב, אני ישר קופצת עליו בשמחה) הגיע ה-Money time (נו, אני לא אשמה שיהודים וכסף זה אוטומט. וחוץ מזה, זה מונח ספורטיבי. תזרמו).
זהו הזמן להוכיח יכולות בניה.
טוב נו, לא בניה. רק למסמר מסמרים עם פטיש. טוב נו, 2 מסמרים גם יספיקו. ולא משנה אם הם נכנסו עקום. העיקר שלא דפקתם את האצבע. זה כמו לעשות מבחן בגרות רק שלנו הרב סופין לא נתן בסוף פקטור. כולם פשוט קיבלו 100.
בתמונה: הרב סופין מפקח על העבודה המצוינת של טל ואלי.
המסמרים של הקבוצה המוצלחת... יותר...
המסמרים של הקבוצה המוצלחת... כולם מנצחים!
ולבסוף קינחנו בלימוד מרתק על עזרה וסיוע לאחר/ת, משמעות מצוות נתינה (ומה מתקבל תמורתה במישור הרוחני) וגם איך בתקופות קדומות זכרו כל הרבנים והעוסקים בתורה וענייני רוח לצטט זה את זה ולתת קרדיט זה לזה. בעיקר לזה ולזה, אף פעם לא לזו או לאחרת. אז אנחנו נזכור אותן כאן (כי יש אותי שתמיד מתעקשת). לא שאני יודעת את מי לזכור ואת מי לצטט (הן הרי כמעט לא מוזכרות!) אבל לפחות נטרח לזכור שהן חלק מהותי ואינטגרלי.
ותמיד אפשר להתגאות שבמשלחת שלנו, הישראלית והאמריקאית, יש ייצוג נשי הולם ומכובד.
אבל נחזור ללימוד ולסיכום היום.
הרב סופין מלמד
עמיר מתפלמס
ורמי הצלם ממקד פוקוס על מה שחשוב (ענייני רוח כמובן!)
וכך תם לו המפגש, כחודש לפני יציאת המשלחת. משלחת ראשונה מסוגה, חלוצית, שמצד אחד כולנו תקווה שתתחיל גל של עשייה משותפת באופן הזה ומצד שני, אנחנו לא מייחלים ומייחלות לאסונות שמאלצים אותנו לעשייה ברוכה מסוג זה.
*הערת מערכת - חדי וחדות העין מביניכם ישימו לב למהלך החתרני בו שיניתי את שם היומן מ"בונים ביחד" ל"בונים ובונות ביחד".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה